מיתוג אישי: צריך להפסיק להשתמש ב"צריך"

מה אם הייתי מבקשת מכם להעלים מילה אחת מאוצר המילים שלכם – פשוט למחוק את המילה "צריך" אחת ולתמיד.

כן, צריך למחוק את צריך.

כלומר, אתם יכולים להשאיר אותה. "צריך" היא מילה חשובה בעברית.

אבל אתם לא צריכים להשתמש בה.

ועד כאן משחק המילים.

מעתה והלאה, ההסבר מדוע שימוש תדיר במילה "צריך" ימסגר אתכם כאנשים שיש להם רעיונות, אבל לא בהכרח כאנשים שנסמוך עליהם להובלה ולביצוע של משימות. ואיך אפשר להגיד את אותם הדברים, אבל אחרת.

פגישות ודיונים

דינמיקות של דיונים יכולות להשפיע כיצד יתפסו אתכם בארגון שלכם מבחינת המיתוג האישי שלכם. אתגר מקצועי משותף יכול להיות הזדמנות לספר משהו על עצמכם ולהדגים עד כמה אתם מבינים את הבעיה, יש לכם פתרונות יצירתיים, ושאתם מוכנים להקשיב לחברי הצוות שלכם ולעבוד יחד. וגם ההיפך – דינמיקות פנימיות של דיונים יכולות למסגר אתכם כגורם לא אפקטיבי, שמקשה על שיתוף הפעולה.

דינמיקה של פגישות עבודה יכולה להיות מאד ייחודית ומצד שני גם מאד שגרתית, בייחוד בפגישות שבהן כולם מכירים את כולם וברור איזה קו מקצועי מעדיף כל אחד מהמשתתפים. יש כאלה שיעדיפו להמשיך עם מה שעבד קודם, יש כאלה שירצו לנסות משהו אחר לגמרי, יש כאלה שירצו לחקור ויש כאלה שיזרמו עם ההחלטה של הקבוצה.

במה עסקה הפגישה האחרונה שהשתתפתם בה? רוב הסיכויים שזו היתה פגישה עבודה שבה דנתם באתגר מקצועי, ניסיתם לגבש פתרון או לארגן אסטרטגיה ביחס לפרויקט הבא שאתם מקדמים. אולי הייתם הגורם המנהל, אולי הייתם היועצים המקצועיים, ואולי חברי צוות שפותרים ביחד בעיה. איזה תפקיד אתם מילאתם בדיון האחרון? כמה פתרונות הבאתם? האם קידמתם את המצב?

מיתוג אישי מקצועי נבנה גם בפגישות עבודה, לא רק בלינקדאין

מיתוג אישי מקצועי הוא אלמנט שנבנה באופן מצטבר ולא בהכרח ניתן להצבעה באופן ישיר. ההנחה המקובלת היא שככל שנפרסם, נבנה רשתות קשרים, נספר על הישגים מקצועיים ונחלוק ידע, כך עולם התעסוקה ייזכר ביכולות המקצועיות שלנו ונוכל למצוא את המשרה הבאה (או שהיא תמצא אותנו).

אבל מיתוג אישי מקצועי הוא לא רק פעילות ברשתות החברתיות שבה אנחנו מספרים על ההישגים שלנו. מיתוג אישי הוא גם האופן שבו אנחנו מציגים את עצמנו בדיונים מקצועיים נטו, בבחינת אתגרים, בעבודת צוות.

ההבדל בין מי שנתפס כגורם שתורם ומקדם פתרונות מקצועיים, לבין מי שנתפס כגורם שמעכב יכול להיות דק מאד.

במקום הזה, בדיונים ובפגישות, אנחנו מתגלים במקצועיות שלנו, ביכולת שלנו לרדת לפרטים, למצוא פתרונות.

וכאן – בדיוק כאן – צריך להיזהר מהמילה "צריך".

מי מוביל לפתרון? לא מי שאומר "צריך"

החלק המטעה של המילה "צריך" הוא שנדמה שהיא ממקמת אתכם, הדוברים, כמי שרואים את האסטרטגיה של הפרויקט ולכן חיוניים לתכנון הפתרון. אבל המילה "צריך" מטעה משום שהמובילים האמיתיים כבר יודעים איך "צריך" לתכנן או מה "צריך" לקחת בחשבון. הם לא מחכים שמישהו אחר יסמן להם את החלקים שעליהם צריך לתת את הדעת.

שימוש גנרי במילה "צריך" (למשל: צריך לחשוב על ההשלכות של… צריך לתכנן את זה ככה שזה יהיה… צריך להבין מה המשמעות של..) ממסגר את הטיעונים שלכם כשיח פשטני שתורם מעט מאד לקידום פתרון לבעיה.

"צריך" ממסגרת את האחראי לפתרון הבעיה כמישהו אחר לא מוגדר- לא רק שהאחראי הוא לא אתם, אלא שהוא גם לא מישהו אחר בצוות. בפועל, "צריך" מרחיקה את פתרון הבעיה במקום לקרב אותה. מישהו (מי?) "צריך" לאסוף את כל ה"צריך" ולוודא שהם קורים. לרוב אין מישהו כזה, או שיש מישהו כזה, שרק מתעצבן שאתם נותנים לו עוד עבודה.

מי שמובילים לפתרון לא עסוקים בלסמן את המשימות ש"צריך" לעשות. הם מתמקדים בפתרון שלהן.

למעשה, ככל שתפקידכם בפגישה יהיה יותר להגיד מה "צריך", כך תתרחקו מהחיבור שלכם לפתרון בפועל.

ההבדל בין "צריך" לעשייה

כדי לחזק את המיתוג המקצועי האישי שלכם, נסו להצטרף לדוברים שעסוקים בפתרון, לא בשרטוט הקווים המנחים של הדיון. כך למשל, התמקדו בתשובות ענייניות לשאלות מקצועיות:

במקום להגיד "צריך לחשוב על המשמעות של .." – אמרו "המשמעות של היא …"

במקום להגיד "צריך לתכנן איך הצוות הזה ירגיש משמעות בפרויקט" – אמרו "הנה מה שחשוב בתהליך שבו נגרום לצוות להרגיש משמעות בפרויקט"

במקום להגיד "צריך להבין איך אנחנו רואים את התהליך ממשיך הלאה" – אמרו "ככה נמשיך את התהליך הלאה"

איך המילה "צריך" יכולה בכל זאת לעזור?

המילה "צריך" יכולה בכל זאת להיות יעילה כשאנחנו רוצים לאחד את הצוות ולהסכים על מטרה משותפת. המשמעות האבסטרקטית שלה, כמילה שמתארת היבטים שלא בהכרח חייבים לקרות, יכולה להיות דווקא לעזר כשאנחנו רוצים להסיט את תשומת הלב מנושאים אחרים.

הנה שתי דרכים אפשריות לשימוש ב"צריך" למטרה מסוימת:

• ריכוך בקשה – אפשר להשתמש ב"צריך" כדי לקבל את הסכמת הקבוצה למשימה כלשהי. למשל:  "האם אתם מסכימים שצריך להכין קודם את הנתונים לבקשה?" כשכולם מסכימים יהיה קל יותר לבקש ממישהו מסוים להיות אחראי עליה. 
• מסמוס בקשה – קצת כמו we should האמריקאי – כשיש משימה שלא נכון לעשות, אבל לא רוצים להגיד את זה בצורה בוטה או ישירה, אפשר להסכים שצריך לעשות את זה, אבל לא לאפיין את האחראי, ולעבור הלאה. כמו בהרבה מונחים אחרים, שימוש במילה בצורה הזו הוא תרבותי. בישראל, המונעת משיח פרקטי של "השורה התחתונה", שימוש כזה במילה "צריך" יחשב מניפולטיבי ולא כדאי להרבות בו. 

אגב, "כדאי" היא האחות התאומה של "צריך".

מה צריך לדעת

בטווח הארוך, המיתוג האישי המקצועי שלנו נבנה בדיוק מהמקומות האלה שבהם אנחנו מדגימים לצוותים שלנו עד כמה אנחנו מבינים את האתגר ויכולים לפתור אותו.

מסך העשן של "צריך" אולי יוצר תחושה שאנחנו ממפים צרכים ואתגרים אסטרטגיים ולכן חיוניים לדיון, אבל בסופו של יום – מי שפותרים את האתגר, הם אלה שנרצה לצידנו בהמשך הדרך.

וזה כל מה שצריך לדעת.

ושיר לסיום:

הצריך הזה של יהונתן גפן, בלחן של יוני רכטר ובביצוע של אריק איינשטיין הוא אחד השירים האהובים עלי.
גם בגלל הסיום האלמותי שלו:

צריך וצריך,
ומרוב שהצטרכתי –
כבר שכחתי
מה אני רוצה.